חלב שנשפך

ראשית יש לבכות. חלב שנפלט אינו מצריך בכי אבל כזה שנשפך או שמשפריץ החוצה כמו זרנוק שוקו חסר מעצורים - דורש בכי גם דורש!. לא המקרה שלי אבל גם חלב שלא נשפך ולא יוצא מצדיק בכי. כמה נכתב על הנושא הזה. כמה עזרים ועניינים, אג'דנה חברתית / בריאותית / כלכלית. אז למה לשפוך עוד מילים? כי יש סיבה. יש פער עצום בין היומיום שלנו, שלי, המתווך והמרופד בעזרים, לבין ההנקה השייכת לעולם הטבעי הפראי הפרמיטיבי (או הטרנדי תלוי את מי שואלים).

יש משהו שלם בידיעה שיש בי את כל מה יובלי צריך (אם כמובן לקחתי עוד סט בגדים, חיתולים, מגבונים, מוצץ, חיתול בד גדול, חיתול בד קטן, שמיכה, כובע, צעצוע צבעוני מרעיש אבל לא יותר מדי, עגלה ושני מנשאים).

ובכל זאת מקרה שהיה כך היה: יצאנו לנו לבלות! לקרוע את העיר קרי לשבת בבית קפה. ואז אבוי יובלי הקטן גדול כל כך גדול שהחיתול כבר קטן והפיפי מילא את הכל והבגד רטוב. טוב נלך הצידה להחליף חיתול. גם סיימנו את הקפה כבר ובאמת אפשר ללכת. התגלגלנו הצידה כלומר אתה ביידים כי לא נעים לך בעגלה ואני אוחזת ומגלגלת. יפה הגענו לדשא. הגענו לצל העץ. אבוי! הדשא רטוב. טוב נשב על התלולית שליד הדשא בצד השני העץ משיר עניינים ולא מאפשר לדשא לצמוח. העיקר יבש. בגד הורדנו חיתול החלפנו לינוק התחלנו - לא פשוט כשיש זבובים עוקצים שדרים פה בסביבה הלחה של הדשא שכאמור אנחנו בכלל לא יושבים עליו. ומה עכשיו - גרעפס. פתאום כל החולצה שלי רטובה. מה שוב ברח פיפי? אבל בדיוק החלפנו חיתול. קללות מתחילות להסתנן, לא משהו באר שבעי כבד אבל בכל זאת. רגע זה לא פיפי! אני סוחטת את החולצה ונוזל לבנבן ניגר על הלא דשא שאנחנו יושבים עליו. עוד קללות. טוב נלך הביתה. רטובה ודביקה ואתה בכלל לא לבוש. לא נורא חם גם ככה. מה אז לא תשכב בנחת בעגלה? טוב על הידיים (אסור לצאת מהבית בלי מנשא לא ישאר לי גב) אוחזת ומגלגלת ומנסה להתעלם בגבורה מהחולצה הדבוקה לגופי. יש !הגענו! אתה נרדמת, אני והמקלחת מתמזגות לישות אחת עד שהתעוררת שוב. הפעם הרטבתי אותך במים.

זה היה המקרה הכי הארד קור בינתיים מאז יש לנו תאונות קטנות קרי אתה מתחיל לינוק בבת אחת זרמים מורגשים בשדי הגדושים והזרם פורץ החוצה לפיך. אם הספקת הזזת את הראש וקיבלת שפריץ לעין/לאוזן/ ג'ל טבעי לשיער. אם לא הספקת תוך רגע תתחיל להיחנק ואני אהפוך אותך בבת אחת מה שיוביל לשפריץ על העורף אבל לפחות אפשר לנשום. אומרים שזה מסתדר ועובר עניין הזרם. אנחנו מחכים. ובוכים. וצוחקים.