כמו לויתן במים

יובלולו אהוב שלי כמה כיף במים! כשהיית בן יומיים לימדו אותנו לרחוץ אותך בבית החולים. היית עוד כזה פיצקולול ולא הפנמת את העניין החדש ישן הזה של שהייה במים ואנחנו למדנו "לנעול" את היד על הזרוע כך שלא תטבע בטעות. זה לא הרגיש כמו אירוע היסטורי או היסטרי. בכל אופן עם הגעתך הביתה עוד לא הייתה לנו אמבטית תינוקות מוגבהת ורחצנו אותך בגיגית כביסה צהובה וגדולה. גם מיקה רחצה בה פעם באיזה ביקור ואחריה גם נעמי. הגיע תורך.

טקס האמבטיה מתחיל בהסרת הבגדים. עניין לא פשוט בכלל אלף טיק טק ועוד טיק או לחילופין השחלת הראש דרך פתח החולצה הם אתגרים לא פשוטים לידיים גדולות מידי. ואז שטיפה מקדימה בכיור. פותחים את המים החמים ומחכים ומחכים ומחכים הנה הם הגיעו אוי זה רותח מתחילים לקרר ועוד לקרר ועוד קצת לקרר אוי זה קר מדי טוב נחמם טוב די זה סביר. הופכים אותך כמו זריקה של כדור בצק פיצה כך שהטוסיק יפנה לזרם המים ושוטפים. צליל המים מרגיע אותך. עם כל יום שעובר נדמה שאתה כבר מקשר בין צליל המים לפעולות שיבואו בעקבותיו. ואז - הטבילה!

עם קול מרגיע הכי משכנע שאפשר אנחנו מכניסים אותך למים לתוך הגיגית מחייכים באינטנסיביות ואתה בתמורה נראה רגוע ושליו. יש! הילד אוהב אמבטיות. תחילה הוספנו למים שמן שקדים, אתה חלקלק וחזק ובתנועותיך במים כמעט וחומק מהאחיזה שלימדו אותנו בבית החולים. בסוף הטבילה אתה משומן וחמים כמו פוקצ'ה טרייה.

בבית של סבתא רחצנו אותך בתוך דלי. באמת שלא היה מקום למים אבל נראה היה שנעים לך המצב המכורבל רטוב חמים הזה.

הגיגית הצהובה החלה נקרעת ולא עומדת בעומס ובדיוק בזמן קיבלנו את האמבטיה של אביגיל.

איזה שידרוג. ואתה השתדרגת בעצמך, כבר חייכן על. מוכנס למים, רק ראשך מוחזק בחוץ וגפיך מונעות הלוך ושוב ושוב והלוך. אם אין בריכת גלים לי, אני לי! כמה כיף במים ושפריצי-על ניתזים לכל כיוון. אתה דוחף ברגליך בקצה אחד של האמבטיה וראשך נתקע בצד השני. ברגע של התמתחות במים צריך להודות - גם האמבטיה הזו קטנה עליך.

וכשמספיק ודי יוצאים מהמים, עוטפים אותך במגבת קשה כמו נייר זכוכית (אין לנו מייבש ואתה גר במדבר ילד...) ואתה תופין מותש, נטול אנרגיה, לא יודע שהנורא מכל עוד לפניך: להתלבש ולהירדם.