העייפות היא באג מובנה באמהות

איך נפלה גיבורה שכמותי שאימצה בשתי עיניים עצומות את העצה: שני עכשיו זו פריבילגיה של הריון ראשון. אני כל כך אוהבת לישון. אני כל כך טובה בזה. וכבר שלושה וחצי חודשיים שלא ישנתי לילה רצוף.

כמה פעמים התעוררתי הלילה? זו שאלה טריקית כי לפעמים אני חולמת שאני מניקה ואז מתוך החלום אני רוכנת להניח את יובל במיטונת שלו ומגלה שהוא כבר שם ומתבאסת על עצמי שהתעוררתי לשוא. יש לי תיאוריה בלתי מבוססת כמובן שכל ההורים נוטים לשקר כשהם נשאלים על לילותיהם. או שהם נוטים להגזים ולטעון שהמלאך שלהם מתעורר שבע פעמים לחצי שעה של ארוחה ועוד ארבעים דקות של הרדמה חוזרת, מה שמשאיר אותם עם מינוס 70 דקות של שינה בלילה של שבע שעות או שמגיל חודש המלאך שלהם ישן רצוף משבע בערב ועד עשר בבוקר כולל הגשת קפה ומאפה שמרים להוריו.

השינה העמוקה שלי היא מוקדם בבוקר כשאבא שלך עושה עמי ועימו ועמך חסד ולוקח אותך לסלון שם אתם מתחילים את הבוקר שלכם ואני צוללת בתוך הכרית הרכה לשעה וחצי עד שלוש של עונג. לפעמים אתעורר לרגע לגלות שהצטרפתם חזרה ואמשיך לי בעיסוקיי. אתמול התעוררת בתשע בבוקר, התרוממת בעזרת זרועותיך החסונות והתבוננת בי. שמעתי אותך הרגשתי בשינוי המתחולל לצידי והתעוררתי היישר לתוך עיניך הטובות. חייכתי אליך, חייכת אלי - אושר.

לפעמים אתעורר לגלות שהחסד נגמר מוקדם מהצפוי ואז הו אז, בוקר מאתגר צפוי לשנינו. בוקר בו אני אייחל לפיהוק שירמז על חזרה לתנומה. את התנומה אאלץ לרכוש בייסורים רבים כי ככל שאני יותר עייפה יותר קשה להרדים אותך (הרי מישהו צריך להיות ער בבית הזה!) אך מתישהו נישן. אני כל כך אצפה לשינה המשותפת ולא אתפתה להפגיש בין המקינטה הכחולה ללהבות הגז הכחולות. הרי אם אלגום קפה אני אחבל בתוכנית השינה המשותפת שרקמתי לנו. הפוך על הפוך. אלגום את הקפה ואתה תחשוב שאני נשארת ערה ולכן תקל עליי את משימת ההרדמה שלך ואז אני ארדם על אף הקפאין כי אני גמורה ומחוסלת! או שלא ואז אכתוב עליך בבלוג מתפתל שזקוק נואשות לעריכה נקודות ופסיקים ושמישהו יעצור את שטף המילים המיותרות שמחליפות פה כבשים.

כשאני מסנכרנת את שעות השינה שלנו אני מוותרת על זמן עם עצמי. כשאני מתעקשת לזמן ערות עם עצמי אני גמורה מעייפות. איך שלא נסובב את זה העייפות היא באג מובנה באמהות. ככה תדע שאין שלמות בעולם (להוציא את הירכיים השמנמנות שלך שהן בהחלט מושלמות והחיוך והמבט הנבון ועוד כמה עניינים הכרוכים באישיותך הקסומה ומימדך הענוגים עליהם דנו ועוד נדון בהמשך אבל חוץ מזה אין שלמות ובטח שלא בגזרת האמא על אף שחזרה לגזרתה).

ויש לילות שאני לא מצליחה להרדם בהם. ההגדרה המילונית לתיסכול. אני נודדת במחשבותי וככך שאני מתרחקת כך מתרחקת ממני השינה המיוחלת. ומה כבר יש לי לחשוב אני הרי חיה במקביל לטיפוס חביב בן שלושה וחצי חודשיים הוא בטוח לא חושב כל כך הרבה. ואז אני עושה לעצמי זימון שינה יזום - אני מדמיינת אותך ישן. בדרך כלל זה עובד ואני נרדמת. בקרוב ניפגש, אתה תנשנש מתוך שינה ואני אמתין בסבלנות שתגיע לגיל ההתבגרות ותישן 12 שעות רצוף בלי להתבלבל וגם אני.