top of page

יובי vrs וירוס או שן תחת שן

  • michaligoldi
  • Oct 15, 2015
  • 2 min read

זה התחיל כיום מאוד פרודוקטיבי, כלומר יובל ישן מלא ואני הספקתי לצחצח את סטודיו הקרמיקה שלי ולחדש את כל הצבעים לקראת פתיחת חוגי הילדים לשנת הלימודים ולשיגרה הבאה עלינו לטובה. נוסף על כך פתחתי את עונת המרקים בעזרת דלעת, עגבניות מהגינה וחופן עדשים כתומות. כל כך הרבה הוא ישן שנוסף על אלו גם שנ"צ משותף וצחצוח כסא אוכל לתינוק שקיבלנו מענבר השכנה שכבר לא מוכנה לשבת בכסא של קטנים ויש לה הגבהה לכסא רגיל. וקפה ועוגה בנחת!

אלון הגיע. החלפנו משמרות. לאחר שלוש שעות של חוגים התקשרתי לבדוק איה הבנים האהובים עלי. וברקע אחד מיבב והשני לא שומע בשל יבובו של האחד. יובל חולה. לא סתם הוא ישן. זה השקט שלפני הסערה. החום עלה הנזלת מחניקה נשימה השיעול כואב והסבל רב. יובל לא בנוח. לא בעגלה (טוב, זה ברור...) לא על המזרן וגם לא ממש על הידיים. לא בישיבה, לא בעמידה, רק בתזוזה עצבנית שכמו התאבכות הורסת מנטרלת את העצבנות שלו. בסוף הוא נרדם.


30.9.15

בתחילת השבוע ניסינו להאריך את השינה הרצופה של יובל על ידי "הנקת חלום": שליפת היונקיון ממטתו, רגע לפני שהאם הלאה פורשת לישון והנקתו מתוך שינה בלי שהתעורר היונקיון ודרש. השיטה אמורה לאפשר לאם הלאה לישון פרק זמן רצוף ארוך יותר. ובכן הדבר טוב ויפה אולם לא כדאי בשום אופן לנסותו על יונקיון מנוזל שהתקשה להירדם מלחתחילה. נשמע ברור ומובן מאילו. ובכן לפעמים אין גבול לטמטום, המעשה נעשה וסביב חצות מצאנו עצמנו בסאגת הרדמה בלתי ידידותית בעליל. אבל אני כבר מספיק חזקה ובשעת חירום שכזאת שרירי הידיים שנבנו באבעה וחצי חודשים עומדים לרשותי ומנדנדים ומערסלים בנחישות את יובלי (9 קילו ועוד חבילת חמאה).

ובלילה הוא נתקף ניזול והתקשה לנשום. הוא דווקא הצליח לישון במצב הזה. אך אני לא. אם האזנה למקצב קבוע ומונוטוני הוא דבר מרגיע ומרדים, האזנה לנשימה לסירוגין וחירחור ומשיכת אף ואז דממה ואז ואז ואז מגיעה הנשיפה המיוחלת שלאחריה עוד חירחור ועוד שאיפה. אוי זה קשה. אחד מאתגרי האמהות הבלתי מבוטלים. יש לנו תרסיס מי ים - לאויבי המרים לא הייתי מאחלת לקבל שפריץ כזה באף ולבני הקטן באין אונים אני משפריצה גם משפריצה. ואולי אינהילציה מהשכנים ממול ואולי מכשיר אדים מהשכנים ליד ומה לגבי הגבהת המזרון עם מגבת. אקמול וחסל.

למה חולה תינוקי האהוב?


29.9.15

הרי אומרים שזה מתחיל רק כשהולכים לגן ופוגשים ילדים אחרים עמוסי מיקרובים (ליובל יש רק פופי אבק בין האצבעות חוץ מזה הוא סטרילי!).

ד"ר בורד במרפאה בירוחם הקשיבה לריאות הציצה באוזניים, התפעלה מהירכיים, זיהתה גרון אדום והסבירה שהמערכת החיסונית נחלשת בזמן בקיעת המלתעות. ואז הו אז, מגיע לו וירוס סתיוי שכזה ומתנחל בגרון הפועה של יובלולו. יובלולו לא חובב כיבוש ונאבק בתופעה בכל כוחו.

זו השן! שבוע קודם לכן יצאה לו שן חותכת תחתונה ראשונה וכעת מבצבצת אחותה. שבוע שקראנו לו חד-שן, והיום הוא כבר דו-שן! אגב, שיניים זה קטע לא ברור. כואב כשהן צומחות, כשהן מתחוררות, כשהן בעל כורחן מיושרות, כשהן נושרות. כואב בפה, כואב בראש, כואב בכיס. אם נעבור לתזונה של גלידה ומרק בלבד אולי אפשר יהיה לוותר על התענוג המפוקפק הזה. כבר תקופה שכואבת לי השן בצד ימין. השילוב הקטלני של פריפריה, תינוק ובעיקר חרדה גורם לי לדחות את הביקור אצל רופא השיניים. כדי לחזק את העניין כמובן שחלמתי חלום בו כל השיניים שלי נופלות כמו דומינו ראלי. האם זה קשור לשיניו הצומחות של יובלי? פרויד היה עושה מזה מטעמים נטולי סוכר.


 
 
 

Comments


למה בלוג ומי אני

אני מיכל. אני אמא של יובלולו. אני אוהבת לכתוב...

רשימות אחרונות
לקבלת הרשימות למייל

!פרטיך נשלחו בהצלחה

לקבלת הרשימות למייל

!פרטיך נשלחו בהצלחה

bottom of page