תופסת טוסיק

יובלולו יש בעיה. אתה לא יודע מנוחה מה היא. אני מתרגלת לעבדה שאתה זוחל, ומאחר ואתה עוד לא מביע עניין במדף הדיסקים, אין בעיה שתגיע לכל מקום בבית. ואתה מגיע. בוחן ובודק ומסתובב ולא נתקע. ואם הדלת לפטיו פתוחה, אתה חוצה את הדק בבטחון עובר לדשא התחום בשביל מלא בחצץ. רגע לפני חפינת החצץ כחית עליונית (אני) מרימה אותך ומחזירה אותך למשולש השטיחים הלא רלוונטי כי הרי אתה מעדיף רצפה משטיח לא בגלל שיותר נעים על הרצפה פשוט בשטיח כבר היית.

אתמול קראתי קצת על התפתחת הילד תחת הכותרת "6 חודשים", הציעו לשחק איתך ב"קוקו! איפה אמא? הנה אמא?" תחילה חשבתי לתומי כמה טוב הדבר שמידע זמין מאפשר לאם הלאה לעזור לבנה לגלות את העולם, קרי את אמא. ובכן היום זחלת אלי מהסלון למטבח מצאת את רגלי ומשכת עצמך מעלה תוך כדי קריאות מחאה על כך שאתה עדיין למטה ולא אחוז בידי. הנפתי אותך והצגתי לך את מעללי: מרק כרובית, כרישה ותפו"א ועוגת בננה ושאר פירות עייפים שהשהות במקרר לא מטיבה עימם עוד.

כמו שאבא שלך טען משחקי הקוקו לא רלוונטים. אתה בהחלט יודע שכשיש ריח של מרק ושל עוגה או לחם סימן שאמא שלך במטבח וגם יודע שהרגליים מחוברות לפנים המוכרות שמחוברות בתורן לציצי.

אז אם לא "בקוקו", במה נשחק? החלפתי לך חיתול (הארומה של הקקי שלך מאתגרת אותי עכשיו כשהתחלת לטעימות של פירות וירקות). הצלחנו לעבור בשלום את החלק של הוצאת החיתול המלוכלך בעזרת בשני צעצועים שיעסיקו אותך דקה וחצי שכוב על הגב על המזרון בסלון עם סיום הניגוב, כהרגלך, חילצת עצמך מהשכיבה ובטוסיק חשוף התחלת להתעסק. ואז זה קרה. לפני שהספקתי לתפוס להניף ולסובב חזרה על הגב, זחלת בזריזות קדימה נעצרת בתנוחת בתולת ים, הסתכלת עליי וחייכת. אני התקרבתי אליך ומיד הסתובבת והמשכת לזחול קדימה בנמרצות ושוב עצרת, הסתובבת והתפקעת מצחוק. אם לא נשחק ב"קוקו! איפה אמא?" נשחק ב"תפסי ת'טוסיק!". יש! יש לי תינוק שובב ועם חוש הומור! וגם הוא מכניס אותי לכושר חבל על הזמן.