top of page

אבא בן 34 אני בת 30 אתה בן 9 חודשים

  • michaligoldi
  • Mar 9, 2016
  • 3 min read

מזל טוב יובי! הפכת תקליט (אתה ממש לא יודע מה זה אומר ובכל זאת...) נוצרת לפני 18 חודשים, 9 מהם בפנים ו9 בחוץ. יש אומרים שרק עכשיו בעצם נגמר ההריון. אז לכבוד העניין ויותר מכך לכבוד יום ההולדת 34 של אביך ו-30 שלי פצחנו בחגיגות - ולך יובללו רציתי להגיד תודה! תדה על סופשבוע חגיגי במיוחד בו היית כולך, תופין. רגע לפני אתה ואני מצאנו עצמנו בקניון מרכיבים את מתנת היומולדת שנתת לאבא שלך שהוא ממש גדול בן 34. הזמנת לו ספל (גם אתה בעסקי הקרמיקה) עם תמונה של שניכם וכיתוב ומלא סוכריות גומי. קיבלת בלון. משם התגלגלנו הישר לג'ימבורי המוכר והטוב של הקניון וחיכינו שאבא שלך ישלים את אירגון ההפתעה שלו. יצאנו מהקניון לא לפני שהספקתי לדלות חולצה מדליקה ולקוות שתהיה מדליקה גם כשאלבש אותה כי למדוד זה הרבה מעבר למה שאתה מסוגל בקניון. בכל אופן הצלחנו לצאת משם בדיוק רגע לפני שגברת רפאלי נכנסה לאיזה אירוע השקה ורגע אחרי שתנועת המכוניות ברחובות הסמוכים נבלמה לכבוד אותה גברת רפאלי. (ברור שאני חשבתי שמדובר באירוע ביטחוני חמור לאור כמות הניידות והילדים ההיסטריים). התאחדנו עם אבא שלך ויצאנו לסופשבוע חגיגי במיוחד כאמור.


פינקת בשינה בנסיעה תל אביבה. פינקת בשינה נטולת הפרעות עם הדודה תמרולה בזמן שאנחנו אוכלים המבורגר מרימים כוסית מקנחים בגלידה פוצחים במשחק באולינג ועוד סיבוב ועוד אחד ודי. סבתא סילביה התפנקה איתך על הבוקר ופינקה אותנו בשנת בוקר וסנדויצ'ים לדרך. לבושה בחולצה החדשה (מודה לא מכבסת בגדים חדשים זה לא שאני אוהבת את הריח של החנות אבל אין לי סבלנות לחכות והפעם אפילו לקח לי זמן להפנים שלא הורדתי את התווית). בכל אופן אני והחולצה החדשה אספנו את החלק הרציני של המתנה לאבא שלך - עדשה משודרגת למצלמה שתחזיר לו את חדוות הצילום ותשדרג לנו את הזיכרון המשפחתי. ומשם לחגיגות ה 30. נרדמת בקלות גם בנסיעה הזאת והתעוררת בדיוק כשהגענו לחוף הבונים - צניחה חופשית! איזו התרגשות. איזה יום מושלם ואביבי. אתה כולך כיפניק אחד גדול ומבסוט כי מצאת שיח לבנדר להתעלל בו. בני משפחה החלו להגיע ולהגביר את ההתרגשות. עוד קצת מחכים והנה הגיע תורי. שמעון המדריך מסביר עושה קצת דאחקות ויאללה למטוס. יש מטוסים שעדיף לקפוץ מהם מאשר לנחות איתם. עולים בגובה החרמון מושלג נגלה לעיני. רעש ורוח עוד הסברים הופ אנחנו באויר. נופלים. שיט זה הרבה יותר מפחיד ממה שזכרתי מגיל 18. בונאה המפרץ של חוף הבונים מתקרב ממש ואני אשקרה נופלת, לנשום לנשום, קיבינימט שיפתח כבר. 40 שניות חלפו המצנח נפתח. שקט. תחושה מוכרת עוברת בגופי, כן קצת כמו לפני 9 חודשים. הודיה על חוויה אינטנסיבית שנגמרה. הודיה לעולם שהוא יפה. הודיה לחיים. בעודי מודה שמעון מחליט לצ'פר אותי עם סיבובים. מזל שאני כבר בת 30 וכבר התמודדתי עם סמכות הפצרתי בו שיפסיק כי אני אקיא וחבל. אפשר לחזור להודות. הנוף יפה כל כך אנחנו מתקרבים ויש הפגנה למטה? לא זו כל המשפחה שלי! לא מפתיע אבל כיף. מזל שאני בת 30 ויכולה להינות מכיף לא מפתיע. המשכנו לפיקניק סנדוויצ'ים מלכותי (מחווה נהדרת לסבא יגאל שלך שלא חוגג לי יומולדת כבר 15 שנים אבל מאוד אהב סנדוויצ'ים) ואתה אכלת וזחלת ואותי ברכו והיה גם חידון ושירון שאבד ודודה רותם הרדימה אותך ומיקה הבת של דודה רותם העירה אותך כי עדיף לשחק עם יובלולו ער מיובלולו ישן. ומשם לבת שלמה להתפנק אצל אביגיל ואריאל ותמר ובשארית כוחותנו יצאנו למסעדה בזכרון וחזרנו ובתשע וחצי כבר חרפנו לצידך. פינקת בשינה רציפה וקמת מוכן ומזומן לשחק עם אביגיל.


ובבוקר טיול עם חברים. חברים שלי אהובים מאוד שהגיעו לא לפני שבישלו מנת דגל מקסיקנית לפיקניק מושקע ביותר. קינחנו בביקור אצל גדולת הדור סבתא נחמה לפנק אותה במחמדיך חיוכיך ומשמניך. ויותר מאשר על הסופש הקודם תודה על הסופש הזה. תודה לך ותודה גדולה להדס ואורן ועידו ורוני ועמרי וסבא ניר שבאו לבלות איתך, לדאוג ולטפל בך בזמן שאבא שלך ואני נתנו זה לזו מתנה נהדרת - טיול במדבר טיול כמו פעם.


טיול של שנינו טיול של שני אוהבים ופריחה מדברית וגב מים ומילים כמו רוג'ום ונאקב והר ושכבות וקימוט ויובש בשפתיים ושקי שינה מתחברים ועשן של מדורה ובקבוק יין ומרחב אינסופי וכבר אמרתי שהמדבר פורח לכבודנו במלוא הדרו וזימזום הדבורים מחריש אזניים וכמעט שאי אפשר לשמוע שאין נפש אדם בשום מקום ורק אני ואלון במרחב עושים חיקויים של התינוק המצחיק שלנו כי יצאנו לטייל בלעדיו וזה כל כך כיף, להתגעגע.


וחזרנו לא מאוחר מדי ואתה מאמין לוקח לך זמן להשתחרר ואני יודעת שזה לא היה פשוט ואולי אפילו לא הוגן כי לא שאלנו ולא התייעצנו ולמרות שהפקדנו אותך בידיים הפועלות עם שכל ולב כה רחב אלו לא הידיים שלנו ועם כמה שאורן ואבא דומים זה לא אותו הדבר. נכון. אתה צודק. לקחתי אותך לטיול אחר צהריים ומהעגלה עברת למנשא להרגיש קרוב וכששבנו הביתה כבר השתחרר בך המתח ופיטפטת וסיפרת לי את כל עלילות סוף השבוע. אז תודה יובי אהובי על האומץ הכפוי והבחירה בפיוס.

מוקדש לך אלון, אהבת חיי, תודה על אחלה יומולדת שבעולם.


 
 
 

Comments


למה בלוג ומי אני

אני מיכל. אני אמא של יובלולו. אני אוהבת לכתוב...

רשימות אחרונות
לקבלת הרשימות למייל

!פרטיך נשלחו בהצלחה

לקבלת הרשימות למייל

!פרטיך נשלחו בהצלחה

bottom of page