הולך בטל הולך עמל הולך זולל

מאז שחזרנו יובי הולך. זה התחיל עוד קודם בשלושה צעדים ואז הטוסיק פוגש את הרצפה והרצפה את הטוסיק. משם כמות הצעדים עד למפגש המרגש החלה עולה בהדרגה. רגע לפני כתיבת שורות אלו יובי הקיף את האי במטבח בסגנון חופשי כשבפיו מחצית הענב ובידו המחצית שניה. בכל סיום הקפה הוא קיבל עוד ענב חצוי והתחיל בהקפה נוספת. יובי הולך.

הוא הולך וידיו מורמות אל על לא גבוה מדי ככה חצי מקופל כמו לפני הנפה. אגרופיו לא קפוצים אך אצבעותיו אינן פרושות. הוא משתמש בהן לייצוב הנידנוד הברווזי שגופו סיגל לעצמו בעודו מתקדם על שתיים לעבר מטרה מוגדרת או מזדמנת. יובי הולך. אז רכשתי נעלים רכות כאלו מבד שמישהי תפרה באהבה. נעלתי אותן ליובלי. זה יותר כמו גרב. והוא שמח והתהלך. ואז הורדתי לו אותן וגיליתי שהגומי קצת לוחץ משאיר סימן על כפות של מטה מסוג שמנמן. בכל אופן קיץ ואפשר להאמן ברגל יחפה. וזה מאוד כיף ליובי לנעול ולחלוץ ולנעול ולחלוץ ושוב לנעול ושוב לחלוץ עד שזה כבר לא כיף לאמא לנעול ולחלוץ ושוב לנעול ושוב לחלוץ. יובי הולך אחרי נומנום כי נומנום יודעת לאן היא הולכת. יובי הולך אחרי איתמר כי גם איתמר יודע לאן הוא הולך. יובי הולך אחרי פלאפי כי אולי הוא יצליח לתפוס איזה זנב וזה די מצחיק ללכת אחרי כלב שלפני רגע רבץ ועכשיו הוא הולך כי יובי הולך אחריו.

יובי הולך עם פוני חדש כי כבר הקודם התארך ונכנס לעיניים ואמא שרוצה להיות קצת יותר דומה ליובי מיהרה לגזוז גם את הפוני שלה.

בבוקר יובי מיצה את ההליכה בבית הוא ניגש אלי עם קסדת האפניים הצבעונית שלו ודרש שאעזור לו לחבוש אותה. מרגע שזו התמקמה על ראשו יובי נעמד בפתח הבית עם המפתחות שנפלו על הרצפה.

אז לקחתי אותו וגם חיתול ובקבוק מים וקרם הגנה וכובע ומשקפי שמש ועוד ועוד ויצאנו לרכיבה עד לבית של איתמר ואיילת. וכשחנינו בכניסה יובי לא רצה לרדת אך פתאום הבחין שבעצם ניתן להשתדרג מכסא אחורי של אופניים לתלת אופן! (כזה עם מקל מאחורה - הוא מת על זה ואילו אני חושבת שההיגוי כל כך גרוע שזה נזק בדוק לפרקי כף היד של הדוחפת מאחור ובכל זאת...) אז החלפנו כלי תחבורה ויצאנו למסע לגן השעשועים מצויידים גם באיתמר ואופני הדחיפה שלו.

בגן השעשועים יובי הולך לכיוון הציפורים ששם. אם הן מעבר לגדר יש להמשיך בשביל ולעקוף את הגדר תוך ציוץ בלתי פוסק שדווקא מרחיק את מושא החקר. הציפורים אדיבות לרוב ולא משיקות כנף מיד אלא ברגע האחרון כשיובי כבר עבר כברת דרך.

יובי הולך לאבא. אבא יושב על הספה ומקליד במחשב. יובי מגיע וכובש אותו בחיוכו ובצחוק והנה הוא על הברכיים של אבא גם כן מקליד משהו על המחשב. אז אבא עבר לשולחן וגם המחשב ויובי.

וכדי שאבא יוכל להקליד יובי הולך עם חוט לבן שמושך תנין עץ וחוט שחור שמושך זברה עם גלגלים. יובי והחוטים מסתבכים ואז הוא נזכר שבעצם יותר מעניין ללכת לאבא. זה שמקליד.

יובי הולך ואוכל. בכל יד פלח תפוח. יובי הולך ואוכל. בכל יד פירחית עם דבש. יובי הולך ואוכל בכל יד אפרסק ושובל של רוק ועסיס יורד על בטנו שהולכת קצת לפניו לכל מקום.

דרך צלחה יובי.

ועוד עניין קטן קטן לסיום - אתמול ניסיתי להרדים את לולי בבית של חברים בחדר חשוך עם מיטה זוגית סטנדרטית יענו גבוהה ויובי שרגיל שאבא מרדים אותו ושהוא יכול להסתובב כמו בורג בלול כשעינו עצומות עד קריסת כל המערכות ושקיעה בשינה המיוחלת נאלץ להתמודד איתי. ואני עייפה ואבא לא מגיע והזמן עובר ויובי עייף ומתגלגל בין הכריות ודוחף את ראשו לקיר הבטון ולקרית ואז עלי. לא הייתה לי ברירה. התחלתי לדגדג ולדגדג והצחוק התגלגל והדגדוג הפך לניגון של ממש על הצלעות ובין הפולקע (אגב בין הקפלים השזופים מסתתר לו עור לבנבן!) והצחוק רם ועז והפסקת נשימה והנה זה בא ושוב והנה ושוב. התכנון היה להמשיך כך עד טיפת האנרגיה האחרונה אבל אבא הציל את המצב ונכנס וגאל את התינוק מדיגדוגו.

#הולך #קיץ #איתמר #אופניים #אבא #ציפורים