סוף עונת המנגו
- michaligoldi
- Sep 1, 2016
- 2 min read
אני על סף דמעות. שילוב של עייפות מצטברת (יולי אוגוסט), סיפוק (המדיח פועל הפחים מרוקנים השירותים נקיים הכביסה תלויה ועוד מכונה על טיימר למחר בבוקר) והתרגשות (אתה מתחיל גן חדש אבא מתחיל ביה"ס חדש אני אחזור לקצב שלי למחשבות שלי לקדרות שלי למסע שלי ללימודים חדשים) ועצב. החופש הגדול מחלק את עולם ההורים לשתי אסכולות קיצון ועוד מלא מצבי ביניים - נהדר חופש איזה כיף לעומת קיבינימט חופש איזה עול. ופתאום היום כשהוא נגמר הבנתי עד כמה התקופה הזו לא תחזור על עצמה שוב בעיקר בגלל שבשום אוגוסט אחר לא תהיה בן שנה וחודשיים שלושה. בשום אוגוסט אחר לא תשבה את ליבי באופן שבו עשית זאת השנה כנראה שבשום אוגוסט אחר המסע שלנו לא יהיה באותה אינטנסיביות כמו השנה.
היום נפגשנו עם הגננות והילדים וההורים האחרים. ישבנו במעגל. אתה התהלכת במרכזו יחד עם עוד כמה הולכי שתיים. והסתכלת תמה על השירים והתנועות שביצעה הגננת שרית ושאר ההורים במידות שונות של התמסרות למשימה. אני ישבתי ליד שרית. שמחתי כשבאת לשבת עליי מחוייך. שמחתי כשקמת כדי להגיע לשם לבדוק. ואז התיישבת על שרית הגננת אותה אתה לא מכיר אבל היטבת לזהות שהיא הרצל אמר במשחק הזה. גאווה וקנאה חלפו שם רגשות מאוד מינוריים לא ברורים ובעיקר תהיה מה כדאי לי הרגיש לגבי המהלך הזה שלך.
אחר כך שרית הוציאה תוף מרים והושיטה אותו. מיד ניגשת והכת עליו עוד לפני שהוזמנו הילדים לעשות כן. בניסיון שני שרית הגישה את התוף בנטיה ימינה לילדה שלצידך ודילגה עליך למרות שישבת מולה וממש רצית. אולי כי כבר תופפת? אולי גם אחרים ירצו? ושוב המחשבה רגע למה לא לתת ליובי? מה באמת נעלבתי בשמו? אין מצב! הוא בכלל לא נעלב? חוץ מזה יש שם כנופיית הולכים על שניים ואתה מהגדולים והמסיבים שביניהם כנראה השנה לא תצטרך להילחם על תשומת לב או על צעצועים (הם יהיו בהנף כפה או חיוך) אלא ללמוד לחלוק ולהיות אדיב עם הקטנים והרכים ממך.
היה לנו יום אחרון של חופש גדול נהדר. כזה שמשאיר טעם של עוד מנגו. צחקנו המון שיחקנו המון אכלנו המון פירות. התהלכת המון על חול בניין על דשא יבש ודשא רענן על דק שמשווע לשיוף וצביעה על רגב מדברי על גומי של גן שעשועים. רכבנו באופניים לעבר השקיעה משכת לי במכנסיים והתפקעת מצחוק. אני הרגשתי את ציפורניך הארוכות ורקחתי מזימה.
הגענו הביתה חשבתי אולי עוד חביתה? אבל אתה כבר באמבטיה מושך צעצועים. הבנתי את הרמז וזרמתי עם זרם. קרצפתי. דגדגתי. אתה התמקדת בצדף. ולבסוף אספת את כל הצעצועים התמסרת למגבת לציחצוח השיניים לפיג'מה ובמאבק די רפה גם לשינה. אחרי כשעה (זאת שייצרה את ההספקים הפסקה הראשונה) נכנסתי אליך לחדר הדלקתי את האור הקטן ואחזתי באצבעותיך. מיששתי וגזזתי. ציפורן ציפורן. 10 אצבעות. יובי מוכן לגן.
עכשיו אפשר להתחיל לבכות. עוד שנה של התחלות חדשות גילויים והתמודדיות בלי אבא שלי. בלי סבא שלך.
コメント