יובי חולה - גרסת גן דקל

מאז החלה השנה בגן יובי היה די בסדר. שבוע אחרי התפתח אצלו הצינון הארור ומאז יובי, על ליחתו ונזלתו ונייר הטואלט אחד הם. הלכנו לאסף המדקר הוא היה מאוד אדיב ונחמד התיידד עם יובל לחץ מדד התבונן תוך כדי משחק. צמחים לשיפור העיכול והפחתת הליחה ועוד צמחים להקלה על שיעול וגם שמן עיסוי פותח סתימות. התחלנו את הטיפול לא באדיקות מופתית כי זה די מגעיל התמציות האלו ויובי לא משתף פעולה בקלות.

ובכל זאת כל מה שאפשר בשביל שהליחה לא תזמן לה וירוסים נחמדים.

היום אספתי את יובלי מהגן והגננת סיפרה בפנים שלוות שהוא הקיא את כל ארוחת הצהריים ומיד חזר לשחק. אוף. זה לא יכול להיות כל כך פשוט להקיא פעם אחת וזהו. מהגן המשכנו לגן השעשועים באופניים. כל הדרך פימפמתי לעצמי שאין מדובר בפוסט המשך של חולי העבר. זה חולי חדש ובלתי תלוי. אין לו קשר לעבר ולעתיד. אבל כשהגענו יובלי לא רצה להתרוצץ הוא רצה לינוק ולשבת עלי. הוא פיהק וקצת בכה. הוא רצה לישון. אז עלינו חזרה על האופניים פידלתי הביתה נתתי לו מים והשכבתי אותו במיטה ארבע וחצי אחר הצהריים יובלי ישן. אני מכינה לו אורז לבן עם פטרוזיליה מהגינה ומתחילה לשלוח הודעות לשמרטפיות רלונטיות למחר לשעת החוגים התמימה. חמש ורבע נשמע בכי. הגננת טעתה כשאמרה שהוא הקיא את כל ארוחת הצהריים.

נאבי ארנבי המסכן. מלא קיא וגם בובת הסמיילי הקורץ וגם השמיכה וכמובן החולצה ויובלי גם.

שלפתי אחד אחד. קודם יובלי הופשט ולאמבט. ואז הבאתי לו בקבוק מים ותפוח והנחתי אותו על הפוף. אין ספק שהוא חולה. יובלי הוא טיפוס אלסטי ולא פלסטי. אתה מניח אותו והוא קופץ. יובלי מתרוצץ יובלי עסוק אין לו פנאי לנוח על פוף. אבל היום הוא חולה הוא שוהה הוא מתמסר לחיבוק ארוך ארוך.

ואז לקחתי את נאבי את הסדין את השמיכה עוד בובה עוד חולצה ושטפתי ותליתי הפשטתי את המזרון ממגן המזרון שטפתי ותליתי. יובלי על הפוף מתבונן בי יוצאת ונכנסת מחדרו המאוורר ומכרסם קלות את התפוח.

מגבת במקום מגן מזרון וסדין. עכשיו הוא נינוח וזה הזמן לארגן פה מחדש כי אחר כך הוא כבר ירצה להיות בפנים. ולשנינו לא יהיה כוח לארגן בטח לא לנאבי שמתייבש מהמקלחת הכפויה.

אז איזה מין יובלי זה כשהוא חולה גרסת שנה וארבע חודשים? הוא סמרטוט. לא רוצה ללכת לא לזחול רק בידיים. אבל הוא לא זועם. יש בו גם נינוחות (הקלה של אחרי קיא ומקלחת?)

הצעתי לו קצת מהאורז שבישלתי בזמן השנ"צ המפתיע. שלוש כפיות מצאו דרכן לפיו.

התלבשנו בטרנינג וסווטשירט ויצאנו לסיבוב ארוך בעגלה כי מה לעשות קשה לנוח ולהיות ער וסקרן בתוך הבית.

טיול בעגלה זה שווה ערך ללהתמוטט על ספה מול הטלוויזה בכל גיל אחר.

אוחז בתפוח. לאט לאט הוא מרגיש יותר טוב וישיבתו מזדקפת.

ואחר כך באמבטיה? פעמים קודמות חוסר החשק לאמבטיה היה סימן מובהק של חולי ואילו הערב. כיף. לא צחוקים-על אבל ממש נחמד ויובי החליט שהערב הוא מתמקד בהוצאת סבון מהבקבוק וסיבון הבטנונה העגולה שלו שנראת קצת פחות נפוחה לאור מאורעות היום.

יובי מרוצה מההצלחה. יובי מתחיל לסדר ומוחה כפיים בכל פעם שהוא או אני שמים משהו מחפצי האמבטיה במקומם: את הפינג'ן תולים את הדגים הפינגוין ושאר הצעצועים לסל ואת הסבון מעמידים בפינה. זהו הוא נעמד ואני שולפת אותו למגבת. עכשיו יובי שוכב על הפוף וצוחק. אויש איזה מין ילד מתוק אהוב. אני מארגנת משמנת מלבישה ומחתלת. יובי מתעסק עם מברשת השיניים החשמלית שלו. אין מדובר בציחצוח אפקטיבי עדיין אבל גם הקניית הרגלים זה משהו.

אני משכיבה אותו במיטה ושנינו שמים לב שחסרים שם נאבי ושמיכה ונחש וכרית צהובה וכל מיני שנפלו קורבן. אני מוצאת להם ממלאי מקום שמיכה ירוקה במקום תכלת ועוד אחת לבנה והנה ג'ף הכלבלב בא לעזרה במקום נאבי יובי שמח ונובח לכבודו. שניהם מתכרבלים. תודה יובי שגדלת קצת. תודה שאתה מוסגל להכיל את הקושי ועדיין להרעיף מתיקות ועדינות ואהבה. אני מקווה שתישן טוב ולא נצטרך להחליף עוד סדין הלילה...