מנוי לבריכה

ב7 ביוני 2017. רכשתי מנוי משפחתי לבריכה. מי שלא טבל בבריכה במדרשת בן גוריון תוהה ודאי מדוע מדובר באירוע כה דרמטי. ובכן החששות היו רבים טרם אפרט את המחיר של המנוי אשתף בתנאים השוררים בבריכה המדברית.

מימיה של הבריכה המדברית קרים מאוד מאוד. ב"גדולים" ההצללה חלקית אבל הבריכה עמוקה ו"בקטנים" ההצללה המלאה יוצרת מצב כל כך בטוח מקרינת השמש שכמיות הפיפי האדירות שנמזגות אליה בטמפרטורה של 36 מעלות לא מצליחות לעמוד במשימת החימום של גוף מים זה. שתיהן מקבלות בלילות את צינת המדבר הבלתי מתפשרת. ליובלי בגדי ים בצבעי סגול וכחול המהווים בסיס להשוואת הגוון של שפתיו - כך אני יודעת מתי הגיע הזמן לשלוף אותו החוצה טרם יהפוך לקרטיב. ולכשהסגילו השפתים ושלפתיו במלוא עוז מצליפה בו רוח בין ערביים מדברית עשירה בחול ואבק. אף מכשול לא עומד בפניה מאחר והבריכה ממוקמת בצדו הצפוני של הישוב ומוכנה לקלוט את כל הטוב המדברי המעיק הזה. אני מוכנה עם מגבת בסגנון קפוצ'ון - המצאה גאונית בפשטותה לכל הדעות. בקיצור ובכדי לא לייאש אתכם בהיכורתי עם כל התנאים הנ"ל התחבטתי אם לרכוש מנוי משפחתי בסך צנוע של 1750 ש"ח לא כולל הארטיק. היה לי ברור שהסובלת המרכזית מרכישה שכזו היא אני. סובלת מקור וסובלת מהצורך לא לצאת פרייארית. אלו שני ערכים שמתנגשים התנגשות חזיתית לאור התנאים שתיארתי. מאז, סיננו את המים פעם או פעמיים (אני מקווה) והגענו לגלי חום של חודש יולי. קוראי הבלוג מאזור החוף ודאי סובלים כעת מלחות והצטננות מזגנים אבל אנחנו נהנים מהיובש ועברנו לגור בבריכה. כמעט כל יום מארבע ועד חמש / שש /שבע אנחנו שם. עם מלון או אבטיח או מנגו או תירס או גם וגם. אנחנו שם. ליובלי יש זוג מצופים צהובים שעושים את העבודה נאמנה ועומדים בכל זינוק ניטור וקפיצה. ואפילו משקפת משוכללת נרכשה לו על ידי יויו הבת דודה המפנקת (האחות של המגניבה שגם היא המפנקת). הבריכה מכונה "כה" ויובלי עף עליה. ב"גדולים" הוא אוהב לעמוד על שפתה ולקפוץ קפיצת בטן פנימה. הוא אוהב כשאנחנו קופצים יד ביד. הוא רוצה כבר ללמוד לשחות כמו הילדים הגדולים שלומדים עם דנה שזורקת כל מיני חפצים למים והם צוללים. הוא אוהב לרקוד במים עוגה ועוגה במעגל נחוגה והוא אוהב כשזורקים אותו גבוה גבוה. הוא אוהב להשפריץ הוא אוהב להכניס את הראש למים הוא אוהב לצוף על הגב ולחייך את חיוכו המתענג. הוא פחות אוהב כשאני מנסה לזמזם את הדנובה הכחולה ומדי פעם לצלול איתו כמו שסבא יגאל היה עושה לי. אני מתחילה לה לה לה ויובי אומר:" לא לה לה לה לה סבא יגאל".

ב"קטנים" יובלי אוהב לעמוד מבחוץ ולהשתין (כבר הצלחתי להפסיק את התופעה המגונה אחרי שהבנתי שלא מדובר בגמחה חד פעמית). הוא אוהב לשחק עם כדור, להשפריץ על ילדים אחרים לקפוץ בתוך המים להלך בקפיצות בתוך המים להיגרר על ידי כמו סירת מנוע.

יובלי אוהב לרוץ מהגדולים לקטנים לגדולים לקטנים לגדולים לקטנים.

בין לבין אנחנו עושים הפוגת נישנוש שהופכת בד"כ לפיקניק המוני של קטקטים במגבות קפוצו'ון ולאחריה מתחיל סשיין השתובבות בדשא ריצות קפיצות התגלגלויות ודיגדוגים.

כשחוזים הביתה אוכלים מתקלחים ונרדמים בכיף.

אין ספק שהבריכה היא אחת מיועצות השינה הטובות ביותר. יובלי ישן לילות שלמים. לילה אחר לילה אחר לילה וגם בימים שלא פקדנו את הבריכה התופעה המבורכת נמשכת.

מחר נטוס לטורקיה ונבדוק מה המצב בבריכות שם ובמקורות מים טבעיים. קיץ צונן ושמח לכולם.