קולקציית אביב 2018

חזרתי מיום עיון מרתק וקשה במיוחד על פגיעות בילדים. בבוקר לא ידעתי כמה זמן הוא ימשך ואמרתי לך כי אולי אמא של זיוי או אמא של זוהר יאספו אותך. החמצת פנים ואמרת אני רוצה את האמא הזאתי. איזו? שאלתי. הזאתי. הצבעת עלי.

התבקש לצאת לפני הזמן ולרחף במהירות מופרזת אליך. אחד הדברים שעלו שם הוא ללמוד וללמד את עצמנו וילדינו לדבר ולשתף. סיפרתי לך ששמעתי היום באוניברסיטה סיפור עצוב. איזה?

שאלת. סיפור למבוגרים, אבל עצוב עניתי. ואתה יודע מה עזר לי לא להיות עצובה? מה? שאלת. לחזור אליך עניתי וחיבקתי. ולאכול רוגעלך.

מים בכוס פרמיקה לבנה.

השעה חצות וחצי. מבעד לאינטרקום נשמעת קריאה חלושה אך ברורה:" מים בכוס פרמיקה לבנה"

אני מתגלגלת את גילגול הלוויתן שלי למטה מהמיטה מתגלגלת מצחוק. ניגשת למטבח ומוציאה כוס קרמיקה לבנה וממלא את מחציתה במים. אני נכנסת לחדר שלך אתה מתיישב שומט את המוצץ ומושיט שתי כפות אוחז שותה מושיט לי את הכוס חזרה מגשש מוצא ומוצץ מוצץ. נשכב חזרה.

ככה זה עכשיו. אתה ברור ומובהק וספציפי ברצונותיך.

אתה יודע וזה נראה לך מובן מאליו שאת כלי האוכל בבית אני הכנתי. אתה יודע שהם שבירים ושפלסטיק לא שביר. אתה מגלה עדיפות מובהקת לכוסות קרמיקה לבנות בליל וביום. לפעמים אתה משתמש בכלים ואני מפצירה בך להשתמש בשתי ידיים לשים לב ולנהוג בזהירות. פעם אחת נשברה צלחת. בטעות. הסתכלת עלי בעיניך הגדולות היה שם שילוב של אמפתיה ובהלה כששאלת: את אוהבת את הצלחת הזאת?

מאז אתה שואל שוב ושוב בודק לאילו מהכלים אני קשורה יותר מאחרים. וכמו פנינים אחרות התגובה הנרגשת שלנו לגילויי הרגישות שלך יצרו מין טקס בו על כל כלי שאתה משתמש בו אתה בודק עד כמה אני אוהבת אותו. עד כדי שחיקה. אז יובי דובון אהוב שלי אנא הקפד עם כפותיך – אני אוהבת את כל הכלים שלי. תודה.

לא רק את המוצר המוגמר אתה אוהב גם את הפיסול הקדרות. ביום אביב אחד חזרנו מהגן ישר הביתה. השילוב של החום וסופת חול לא אפשרו נדנוד אחד בגן השעשועים. שיחקנו קצת קישקשנו קצת התחלת לאבד את הסבלנות מהשהייה הממושכת בבית. ואז הצעתי לך שנפסל בחימר. קפצת מיד וניגשנו למלאכה. אתה אוהב את כל הטקס. את הסינר את הישיבה ביחד את המחשבה מה נעשה? אתה עובד ברצינות מתמסר למגע לבוץ לכלי העבודה למערוך ולשיפוד. אתה אוהב להדביק פיסות חימר ולשטח בעצמה. אחר כך עבדנו באבניים. הספוג והמים והשפריצים והחימר הרטוב מענגים אותך. אתה מאושר. כל כך מאושר שפתאום התחלת לרקד ובלי לשים לב ברח גם הפיפי כי מי מסוגל לעצור את כל הכיף רק כדי להגיע לאסלה. עם הסינר והבוץ שלפתי אותך לאמבטיה ושטפנו הכל.

אמנם אתה העתק קטן של אבא שלך אבל אם יש משהו שבמפורש קיבלת ממני זו חדוות ההתפלשות. בחימר ובבוץ שבסטודיו, בבוץ ובאדמה בגב מדברי בחול ובגלי הים.

ופירות הקיץ מבשילים בעיתם - ראשית אכלנו מהשסק ואתה כבר פזלת לכיוון האפרסקים אך הם עדיין לא בשלו. לפעמים לפני שהספקתי לקום דלת הכניסה כבר פתוחה ואתה בחוץ בודק מה טעים בגינה היום. אחר כך התענגנו על האפרסקים. וגם אז עברת הלאה לבדוק מה לגבי המישמיש. את רוב המישמישים פספסנו בגלל שרב בשבועות. אבל עוד מעט יבשילו הענבים ואחריהם התאנים על דאגה! אתה כבר יודע מהם סימני הקיץ המובהקים: אבטיח בריכה ויומלדת ליובלי. בשנה שעברה גילינו את הפירות מחדש: את שמם מרקמם את העסיס והמתיקות. הנה כבר ציפית וידעת בדיוק מהוא האבטיח ומה הוא טעמו ואיך מרגיש סנטר טבול באבטיח. השנה את הבריכה גילת מחדש. יובי, שבקיץ הקודם נהג להחסיר לי פעימות, חמוש במצופיו שקפץ למים העמוקים בלי לטרוח לבדוק אם אני לצידו או לא, מבקש בקיץ 2018 שאתקרב קרוב קרוב לשפת הבריכה לקבלו בזרועות מושטות. הוא רוכב על גבי ואוחז בחוזקה עד כדי חנק – לפחות כך היה בטבילה הראשונה לעונה. ויש לו בננה / נודל שיוצרת אפקט קצת מלחיץ - שאלתי אותך אם זה יותר כיף או יותר מפחיד - אמרת שכיף.

מחרוזת פנינים:

2.1.18

יובי: הגוף שלי אוהב אותי

3.1.18 יובלי משחק עם שני כלבלבים מפליימוביל יובי: הם חברים אני: מי החברים שלך? יובי: כל הבני דודים שלי

18.1.18

יובי:הצלחנו לאכול תפוז בלי להרטיב את סמי הכבאי

אבא: איך? יובי: לעסנו ושתינו את המיץ והיה לנו טעים. תראי אמא אני אוכל מרק בלי להרטיב את סמי הכבאי אבא: וכך הוא הפך לאסטניסט בסוף הארוחה למרות המאמצים - לפני האמבטיה חולצת סמי הכבאי תלך לכביסה יובי: לא רוצה. אבא: אבל הוא מלוכלך יובי: איפה אבא: כאן יש חביתה כאן עגבניה כאן מרק

6.2 במהלך ערב פיצה. יובי: אמא יש לך תינוק בבטן? אני: יש לי דופק. יובי: אני רוצה שיהיה לנו תינוק אני: אתה טפל בו? תחליף לו חיתול? יובי: לא, אבא. אני: אבא זה סבבה. ומה נעשה איתו? יובי: נשים אותו בתנור

****

יובי: פיצה. אבא: מה אתה אוהב בפיצה? יובי: פנקייק.

10.4 בונה פאזל ושואל על שני חלקים יובלי : "מה מתאים?". אבא : אתה מתאים. יובל בהפגנתיות : אני לא מתאים! לי אין חלקים שאפשר להרכיב.

יום העצמאות - באיילון בדרך חזרה הביתה רואים את כדור פורח מהחלון של האוטו אבא: הנה כדור פורח יובי: אפשר להריח אותו?

25.4

יובי: איזו חולצה מדהימה. של סמי

12.5 אבא חוגר את יובלי באוטו יובי: למה אתה קושר אותי. אני לא חיה!

14.5

יובי: אתם הולכים לרופא של אמא? אבא: לא אנחנו הולכים לרופא של שמוליק יובי: שמוליק חולה? אבא: לא. בודקים אם הכל במקום אם יש לו 5 אצבעות בכל יד. יובי: מסתכל על ידיו. לי יש חמש אצבעות

14.5 אני הולכת לסדנה לחיזוק רצפת אגן. יובי: רצפת אגן תמר או גן שיטה?

5.6 יובי זורק שארית אבטיח על לכיווני

יובי: אמא תאכלי, אל תפחדי.

13.6

אבא קורא: יובל בוא להתלבש. יובי: אני לא אוהב שקוראים לי יובל אני: איך אתה אוהב יובי: יובניק אני: מה עם יובלי? יובי: גם יובלי אני: מתי קוראים לך יובל יובי: כשאני הולך למקום אחד ורוצים שאלך למקום אחר