top of page

קצת נחת


שבת בבוקר שניכם התעוררתם בשעה סבירה יחסית לעצמכם (שש וחצי בערך). אחרי הפנקייק וכשאבא קם יצאנו יחד לרכב על אופניים. מה שנקרא זמן איכות שלי ושלך - יובי. עשינו סיבוב גדול עם הפסקה באחוזת הקבר של בן גוריון ועוד אחת ליד ספסל המשקיף על בקעת צין וחוד עקב - הנוף הזה כבר כל כך שלי, כמעט כמו עמק המצלבה מוזיאון ישראל והכנסת) משם המשכנו לפינת החי של התיכון. נהנתי לראות שזה קצת קטן עליך (עם כל החיבה לברווזים ולחזי הכבש). משם המשכנו לחבר שלך שגר ליד הבית שלנו. נשארת אצלו ואני המשכתי הביתה להביא את נועם כדי שאבא יוכל לעבוד קצת בגינה. אחר הצהריים ניסיתי לעשות קצת יוגה. גם אתה ניסית ואז התחלת לטפס עלי. אז כבר המשכנו להשתובבות שכזו. כל היום הזה היה נינוח ונעים והרמוני ממש. והמשיך גם לתוך ראשון בבוקר והמשיך כך לתוך ראשון בערב. למרות העייפות אחרי הגן ולמרות שנועם סירב להיות נינוח או להירדם בקלות - אתה היית נינוח ואתה זרמת עם דפדוף עצמאי בספר טבע ובספר שקיבלת מגן דקל עם תמונות שלך מ2016. מתוק להפליא בלי בכי בלי צעקות עם תודה ובבקשה, עם התרפקות לחיבוק כשמתאים.

ככה זה כשקצת מתרגלים לגן, לשעות השינה החדשות, לאח קטן. ככה זה כשיש מנת אמא רק לך עוד משבת אפשר להנות ממנה גם בראשון. ככה זה כשיש לי מנת יובי רק לי משבת אני יכולה להנות ממנה גם בראשון.

ונועם. גם אתה מדהים וכל כך אחר מדהים. שלוש פעמים הרדמתי אותך על כדור פילאטיס במנשא וכשהעברתי למיטה התעוררת. וכשלקחתי אותך חזרה לסלון היית מבסוט בהתחלה אבל אז כבר לא. ובפעם האחרונה החלטתי שדי הפעלתי את המובייל ואתה פיטפטת עם הדמויות המרצדות בזמן שאני מקלחת מלבישה ומשכיבה את יובלי לישון. ועוד נהנת מהקוף הפיל והנמר שבמובייל מצחקק ומבסוט. הגעתי אליך החלפתי האכלתי הוצאתי אותך לסלון ושוב למיטה למובייל. הפעם כשבכית קיבלת את המוצץ ועוד פעם ועוד פעם ושקט נרדמת ככה וזהו. בלי קפיצה ובלי מנשא. בריוש מלאכי אהוב שלי.

מבחר ציטוטי דצמבר:

בזמן הארוחה:

אני: אתה רוצה עוד?

יובי: כן אבל אחרי העוד הזה אני שבע.

====

יובלי קיבל במבה נוגט לנסיעה:

- אני מקבל את האחרונים! מי רוצה פירור?

- יאמי אבא, היה לי טעים

====

שלולית של פיפי ליד האסלה:

יובי: ברח לי בגלל השטויות / שאלות שלך (מרחוק היה קשה להבין אם הוא התכוון למילה שאלות או שטויות אבל היה ברור שכך או כ או מייחס זאת אלי - מיכל גולדשטיין)

מאוחר יותר שאלתי: יובי למה ברח לך?

יובי: ברח לי בגללי

======

מתלבשים בבוקר עם אמא:

יובי: אבא אוהב סדר ואת אוהבת בלאגן.

מתלבשים בבוקר עם אבא:

יובי: אבא תבוא איתי. לבד יהיה בלאגן.

=====

אני: בוא יובי למיטה, אני אשיר לך שירים

יובי: אני לא ארדם

אני:יופי כי אסור לישון בבית שלנו

יובי (צוחק ואז מודאג): אבל איך יגיעו ימים כמו שישי ושבת?

מבחר תמונות יומיום מדצמבר 2018:


למה בלוג ומי אני

אני מיכל. אני אמא של יובלולו. אני אוהבת לכתוב...

רשימות אחרונות
לקבלת הרשימות למייל

!פרטיך נשלחו בהצלחה

לקבלת הרשימות למייל

!פרטיך נשלחו בהצלחה

bottom of page