הופכים תקליט

הירדמות של תחילת אפריל- נועמון בן 7 חודשים: באמבטיה הכחולה שלך אתה מבסוט משפריץ ונהנה ואחר כך מתלבשים אני מנשקת מדגדגת משמנת מלבישה ואתה כבר עייף נצמד להנקה אחרונה לפני השינה עיניך עצומות ואחרי דקות אינטנסיביות אתה זורק את ראשך לאחור מצקצק בשפתיים. עוד מעט אבל עדיין לא ישן. אני מחבקת ומניחה אותך במיטה מצמידה את ארנבון השינה הרך שסבתא הביאה מפריז ושיובלי נתן לא את השם: שום כלום וקצת אחר כך התחרט ומאז אין לו שם. אתה מביט בו ומחייך. אתה מביט בי ומחייך ואני מלטפת ואתה נהנה ומחייך אני שרה לך שיר על דינוזאור או ילד יפה שלי בעברית או אנגלית ומתקפלת לנשק את כולך. מפעילה את המובייל מאחלת חלומות פז ויוצאת עם המגבת הרטובה.

שעתיים אחר כך שלומית המורה ליוגה מנחה כיצד לצאת מההרפיה. ככה בדיוק אתה מקיץ. לפעמים. לאט בנחת לא ממהר לטרוף הכל מזיז קצת קצת את הגוף ואם מבטנו מצטלב אתה מחייך כולך אדום מדושן שינה.

לפעמים אתה מקיץ בצרחות. אולי זו מספר 5 אולי זו מספר 7. ארורות השיניים האלו. שייצאו כבר. אני אגיד אותן לאמא שלהן. סיוט סיוט סיוט. צרחות ובכי לילות ללא שינה, ימים טרוטי עיניים. אתה כל כך עייף ורוצה רק על הידיים. אני כל כך עייפה ורוצה רק לא על היידים. נורופן. הפוגה. ושוב. אני מרגישה הצל העייף של עצמי.

הירדמות של 9 חודשים:

יש שתי גרסאות - אם ישנת שנת אחר הצהריים, כלומר תנומה של 20 דקות על הגב שלי במנשא, אז אתה מצליח להירדם בצורה סבירה יחסית. אחרי המקלחת, אתה כבר יושב באמבטיה הגדולה בתוך כסא מקלחת מצחיק כזה שמונע ממך להחליק. אחר כך אני מלבישה אותך מניקה אותך ושרה לך וליובי שיר. יובי בוחר בדרך כלל את השיר על הדינוזאור ואז ימים לבנים וגם מבקש שאשב לידו ואלטף גם אותו. אחרי זה אני מניחה אותך במיטה. ואתה מתפתל מטיח ארנבון או רגל כדי להשקיט ולהרגיע את עצמך ממש כמו שיובי עושה עם סמיילי ודובי שלו. אבל זה לא ממש עושה את העבודה. יובלי בדרך כלל נרדם עם השיר ואתה כמעט. אני יוצאת מהחדר. אתה מיילל ואני חוזרת רואה אותך פופון יפה עומד ואוחז בסורגי הלול מבסוט ומחוייך לפעמים אתה כל כך מחוייך ושומט את האחיזה ונופל לאחור אני בולמת את הנפילה או שהשמיכות והבובות מקבלות את ראשך באהבה. אתה קצת מופתע אבל עדיין צוהל -מייבב בראותך אותי. קצת מוצץ קצת קפיצות בכדור פילאטיס ושוב למיטה. ככה כמה וכמה פעמים ובסוף אתה ישן. אם לא ישנת תנומת אחה"צ הכל יותר קשה הצרחות חזקות יותר החיבוק חזק יותר הקפיצות גדולות וממושכות יותר. עם אבא יותר קל להירדם. גם לך וגם ליובי. וגם לי.

וכשאתה ער - בגיל 9 חודשים אתה מאוד עסוק. אתה כבר זוחל בכל הבית, לא ממהר אבל מגיע לכל מקום בזמנך, לאן שחפצה נפשך. יש המון צעצועים של יובלי שמסקרנים ומחכים שתבדוק אותם. זה דווקא נחמד כי דברים אחרים כמו דיסקים בהישג יד לא מעניינים אותך למול שפע הצעצועים. בכלל זה מאוד נחמד שיש יובלי כזה שמתרוצץ מפה לשם בקולי קולות כמו מיצג וידאו במוזיאון שמתנגן כל הזמן ורק צריך לבחור אם להסתכל עליו ולהתעמק בו או לא. גילית את מכונת הכביסה. נחמד. מסתובב. אתה אוהב לאחוז בשולחן הסלון או בכל חפץ אחר בגובה המתאים ולהרים את עצמך לעמידה וכבר מצליח לרדת חזרה למנח זחילה בלי לחבוט את המצח בדרך. אתה אוהב ספרות. גם כשמקריאים לך את "איה פלוטו" ו"ברכבת יושבת ארנבת" אבל בעיקר כשמקריאים ליובלי ספרים. אז אתה עוזב הכל וזוחל כדי לחבוט בספר היטב, להתיישב ולרייר עליו.

וכמה שאתה טוב מזג. כמה חיוכים לכל דיכפין ובמיוחד לאבא כשהוא חוזר הביתה. אבא סופרסטאר. גם אני זוכה למנת חיוכים הגונה כשאני לוקחת אותך מהגן. וכמה זה כיף להניף ולנשנש ולנשק ולדגדג איזו התמסרות והנאה צרופה, הרמוניה נהדרת של מחבקת ומחובק. להסניף עוד ועוד את המשמנים המתוקים שלך ולהציץ בחיוך הזורח שעולה על פניך. אויש בריוש נוטף חמאה עם גבישי סוכר שכמותך.

אתה בן 9 חודשים ומהיום אתה יותר זמן מחוץ לבטן מאשר בתוכה באופן רשמי. אתה כבר יודע סבל וכאב (שיניים צומחות כבר אמרנו?) ויודע לקבל ולתת אהבה בשפע. אז ברמה מסוימת אתה כבר מצוייד לחיים האלו. מאחלת לך להיפתח לאוכל מגוון יותר מחלב ופירות העונה כי על אף אחוזי השומן והסוכר הגבוהים זה די תינוקי. יש גם מלפפון וקישוא ודלעת וגם בהם אפשר למצוא שמחה. כך אומרים לפחות.