כשהיית קטן היית גדול הבלוג

יובלי אהוב, ספטמבר הגיע החצבים באמצע - סוף פריחתם. אתה משקף את שינויי מזג האוויר שחלים בתוכי בעוצמת יתר. ואני עוד לא ממש סיפרתי לך על אבא...

יובלי כבר תינוק תיקשורתי משמע הוא לא רק ישן ואוכל אלא יש לו חיוכים ואפילו צחוק מתפקע. זה לא שכל אחד כוכב צריך קצת להתאמץ להוציא את החיוך...

איך נפלה גיבורה שכמותי שאימצה בשתי עיניים עצומות את העצה: שני עכשיו זו פריבילגיה של הריון ראשון. אני כל כך אוהבת לישון. אני כל כך טובה...

"לישון כמו תינוק" חלומו של כל אחד עם עיגולים שחורים מעודף עבודה ועשייה. האמנם? בכמה ייסורים וקושי נרכשת השינה הערבה המתוקה הבלתי מופרת גם...

יובלולו אהוב שלי כמה כיף במים! כשהיית בן יומיים לימדו אותנו לרחוץ אותך בבית החולים. היית עוד כזה פיצקולול ולא הפנמת את העניין החדש ישן...

יש סקירה מוקדמת יש סקירה מאוחרת אבל זאת הסקירה המשמעותית מכולן - כמה רוך ומשמנים גידלנו הלילה. הסקירה מתבצעת בכל בוקר. בעת ההנקה כאשר...

ראשית יש לבכות. חלב שנפלט אינו מצריך בכי אבל כזה שנשפך או שמשפריץ החוצה כמו זרנוק שוקו חסר מעצורים - דורש בכי גם דורש!. לא המקרה שלי אבל...

וואי וואי וואי כמה שאתה דומה לאבא שלך. מאז שבאת חשיבותם של הפיזיות ומראה מתחדדים, כמובן שטוב הלב שלך כבר נישא למרחקים אבל ניצני האישיות...

נכון שקודם היה הריון שגם עליו אפשר לדבר ובסופו חתיכת טקס כניסה לעולם שנקרא הלידה. כבודה של הלידה במקומה מונח ואין ספק שעשינו זאת שנינו...